כבר בגיל צעיר מאוד יש השפעה לאופן ההתנסות וללמידה עצמאית.
תארו לעצמכם ילד שגדל במרחב התנסות מצומצם, הורה שלא מאפשר לילד להתנסות
כי הוא חושש ומגונן עליו יוצר עבור הילד חוויה מתסכלת שמשדרת לילד שהוא אינו מסוגל.
הורה שלא סומך על הילד מלמד בכך את הילד שהוא לא יכול לסמוך על עליו וכך נוצרת תלות וצורך תמידי באישור ההורה.
ככל שתהליך כזה מתקדם הילד לומד כי עליו לבטל את עצמו ולשים עצמו במקום של ריצוי.
7 פעולות ביום שיעלו משמעותית את הביטחון העצמי אצל ילדיכם
1. לחשוב איפה אפשר לתת לילד להחליט בעצמו ולעודד את זה.
2. גילוי כבוד כלפי הרצון והמאמץ של הילד – שיקוף הקושי בלי הביקורת הפוגעת.
3. לתת לילד חוויה שמאמינים בו – להפנות את הקשב לחשיבה של הילד, לחפש יחד פתרונות בשיתוף פעולה, לא להעמיס בשאלות. 4. מטרת השבחים היא לעודד חזרה על פעולה חיובית. להשקיע מאמץ ולהבין שטעויות הן חלק מהלמידה – כשאנחנו מקבלים את הטעות שלנו כמבוגרים גם הילד לומד להיות סלחן כלפי עצמו. 5. נשתמש בביקורת מועילה שמכוונת להצלחה – מה אפשר ללמוד מהמצב או מהקושי במקום להדגיש את הכישלון והתסכול שמעורר התנגדות.
6. ילדים זקוקים ליחס חיובי כדי להתפתח – אהבה ללא תנאי, אישור תמידי, הכלה וגבולות.
7. שייכו תכונות להתנהגות במקום ישירות אל הילד – הנטייה הטבעית שלנו היא להכניס אנשים לתבניות, אפילו כשמדובר בילדים שלנו (היפראקטיבי, שובב, חמוץ, תחמן, מפונק, שקרן). לתמצת מהות של ילד למילה אחת הופכת את הילד למה שהגדרנו אותו. אנחנו חוזרים שוב ושוב על תכונה אחת או התנהגות מסוימת ומפסיקים לראות את יתר הדברים שקיימים בו.
