כדי לחיות את החיים שהייתם רוצים, עליכם להתכונן לקראתם.
כשתינוק הופך אותנו מזוג למשפחה אופי שותפות היחסים משתנה.
אבא ואמא אמנם נמצאים ב"עסק" הזה יחד, אך הם חווים את הדברים משתי נקודות מבט שונות לחלוטין!
לכל אחד מבני הזוג יש שינויים ותוספות לחוזה הזוגי.
ומה קורה כשהמציאות לא פוגשת את הפנטזיה?
תחושות של אכזבה ותסכול מתחילות לפגוע בקשר הזוגי מתחת לפני השטח.
תיזכרו רגע בתחילת הקשר שלכם, פעם.. ממש בהתחלה.. לא הכל ידעתם.
זה לקח זמן ללמוד אחד את השנייה.
הייתה צריכה להיות שם הקשבה, סבלנות, קבלה מסוימת שאתם אנשים שונים שרואים את הדברים אחרת. דרך השיחות שלכם והזמן שביליתם יחד התפתחה ההבנה ההדדית וההיכרות ביניכם העמיקה.
זה נכון גם לגבי מערכת היחסים החדשה של כל אחד מכם עם התינוק החדש ועם ההורה שבכם שנולד יחד איתו.
הבהרה: מטעמי נוחות אני מתייחסת ליחסים הזוגיים כ"אבא ואמא" בעוד שברור לכל כי גידול ילדים וזוגיות שהופכת למשפחה מתמודדת עם אתגרים דומים גם כשזה "אמא ואמא" או "אבא ואבא" – הטיפים והדגשים מיועדים לכל ההורים הטריים באשר הם.
מה כדאי שאמא תדע על אבא?
גברים מתחברים לאבהות שלהם בדרך שלהם ובזמן שלהם.
נכון, זה נראה ומרגיש אחרת כשאת מנסה להבין אם הוא מכיר בעובדה שהתינוק שלכם נולד והוא כאן.
לא מעטים הגברים שדרושה להם הכרה במציאות שחייהם השתנו.
חלק מאותם אבות דווקא קולטים את השינוי, אך נסוגים להתעסק במשהו שהם כבר טובים ומיומנים בו.
כאן חבוי המוקש האימהי.
כשאבא מביע התעניינות ואת ממהרת להתנגד, לבטל או פשוט לא מאפשרת לו לקחת חלק, הוא נסוג ומשם הדרך לספורט אצבעות על הספה בסלון מעתה ועד קץ הימים היא ממש קצרה!
אם היינו מקשיבים לליבו של אבא חדש מה היינו שומעים אותו אומר?
שכואב לו שהיא מבטלת את כל רעיונותיו בקשר לתינוק
שהוא מודאג שעליו לפרנס משפחה גדולה יותר
שהוא מבולבל ואולי אפילו מדוכא
שהוא מתגעגע ליחס ולתשומת הלב שהיה רגיל לקבל ממך
שיש כל-כך הרבה מצבים חדשים שהוא מרגיש חסר אונים וזה קשה לו
בטח את חושבת לעצמך, למה הייתי צריכה לדעת את זה? אני הרי בקושי מתמודדת עם הקשיים שלי אחרי הלידה, כל הנטל עליי ועכשיו אני גם צריכה להבין אותו ולדאוג מכל הדאגות שלו?
בחיי שאני מבינה אותך שאלה המחשבות הראשונות שחלפו בראשך כרגע.
אלא שהסוד כאן הוא לשים לב – לתגובות שלך, לאמפתיה שאת מפגינה כלפיו ולמה זה חשוב?
כשאת מסוגלת לראות את הדברים מנקודת המבט שלו ולהבין אותם מבלי לקחת אותם באופן אישי כלפייך, סביר שגם הוא ילמד במהרה לכבד את רצונותיך ואת הצרכים שלך ותוכלו יחד עם הרבה סבלנות למצוא כל אחד את מקומו ותפקידו מחדש.
התנסויות מוצלחות בונות אצלנו ביטחון ומסייעות בהפגת החששות והתמודדות עם קשיים.
כדי לגרום לזה לקרות בהקדם הנה כמה דגשים לתגובות נפוצות ואיך להפוך אותן לתגובה שמקדמת אותך:
אני אעשה את זה בדיוק כמוך גם לאבא יש אינסטינקטים טבעיים. אפילו שהכל חדש הוא מוכן להתנסות – תאפשרי לו לגשת בחופשיות, לגעת, לחתל, מבלי למתוח ביקורת ומבלי להתנשא מעליו באמירות "מעודדות". תזכרי שהוא עדיין לומד, בדיוק כמוך.
זה לא התפקיד שלי גברים עם גישה כזו עשויים להשתמש במסווה של מסורתיות כדי להימנע מחלק מהפעולות היומיות של טיפול בתינוק. זכרי שזו רק ההתחלה וכדאי לעודד את הקשר בין האבא לתינוק בדרכים אחרות (לתת לאבא תפקידים ברורים שהוא מסוגל להם – לקלח, להלביש) ולבקש ממנו עזרה בדברים אחרים בבית שצריכים טיפול (קניות, ניקיונות, טלפונים).
מה שבטוח הוא שלהזכיר לו שוב ושוב מה הוא לא עושה, לנדנד על מה הוא צריך לעשות או להשוות אותו לאבות אחרים – רק ירחיק אותו עוד יותר. מהתינוק וגם ממך.
בואי נדבר בינינו – מה אבא צריך להבין על אמא?
מרביתן של הנשים לאחר לידה היו רוצות ומבקשות שיבינו שהן
כאובות – מהלידה, מהתפרים, מהגודש בחזה, מההנקה, מהעייפות הרגשית, הנפשית ואיך לא גם הפיזית.
מותשות – התחושה התמידית שהנטל על כתפי כבד מנשוא, שאני נמצאת בתהליך למידה תמידי ואינטנסיבי, שזה לא בדיוק מה שחשבתי שיהיה ואף אחד לא הכין אותי לזה.
לא מרגישה כמו עצמי – החיים נראים כאילו יצאו מכלל שליטתי, האתגרים שמציבה לי האימהות החדשה רחוקים ממה שדמיינתי ומעבר לכך כל החיים השתנו בין לילה אפילו שאני עדיין נראית כאילו אני עוד בהיריון מתקדם.
ימי הדכדוך מגיעים בגלים, זה נורמלי ואופייני לתקופה הראשונה שלאחר הלידה.
חוסר האיזון ברמות ההורמונליות הם האחראים על הבלגן וזה עשוי להימשך גם שנה מהלידה.
עלייך לזכור שזה מצב זמני וזה יחלוף.
מה שתרצי עכשיו הוא להטיב עם עצמך ולמצוא עיסוק שגורם לך להרגשה טובה – בקשי עזרה מבני משפחה, מחברים או משכנים במידה ואינך מצליחה להירגע מהסערה שאוחזת בך.
עד גבול מסוים מדובר כאמור בתופעה טבעית וידועה, אך אם מתעורר בך חשש שאת חווה דיכאון לאחר לידה אל תהססי ומהרי להתייעץ עם רופא! בדיוק כפי שהיית נוהגת כלפי מחלה כמו שפעת או כאבי שיניים, את יכולה לקבל עזרה בהקדם ובקלות.
איך אפשר בכל זאת לעזור ולתמוך בבת הזוג היולדת?
עזרה בעבודות הבית אם אינך יכול לעזור בעצמך, תדאג לעזרה מבחוץ – אפילו בתשלום.
להקשיב לה ולהציע תמיכה רגשית אין צורך לחפש פתרונות, רק להיות שם מתוך אהבה ולהקשיב עם הלב. מה שהיא הכי צריכה עכשיו הוא חיבוק אוהב, אוזן קשבת ואת הידיעה שהיא טובה ואהובה בלי שמנסים "לתקן" אותה או רוצים ממנה משהו בתמורה.
ההקשבה לא תמיד תעזור לך להבין אותה טוב יותר, הרבה פעמים היא בעצמה לא מבינה את עצמה בתקופה הזו, מה שבטוח – היא תרגיש הרבה יותר טוב אחרי שתאפשר לה להגיד את אשר על ליבה.
מה שאתה יודע שצריך לעשות – אל תחכה שיבקשו ממך קניות, ניקיונות, כביסות, טלפונים חשובים וכד'. אם אתה נתקל בבעיה – נסה קודם לפתור אותה בעצמך, אני סומכת עלייך שתצליח!
היא לא "תתרגל" לזה שאתה לוקח חלק בטיפול השוטף בבית, אל תדאג.
תעריך אותה – האישה שלך תעריך את זה שאתה רואה אותה ואת הצרכים שלה מה שיעודד אותה לראות גם את שלך, זה יחזק את הקשר ביניכם ויעזור לכם לעבור את התקופה הראשונה והמשוגעת הזאת כך שתצאו ממנה מחוזקים.
יש מה לדבר על מיניות לאחר לידה?
לידה היא טראומה של ממש לגוף האישה.
4 השבועות עליהם חותם הרופא אינם בהכרח פרק זמן מספיק לאישה לחזור ולקיים יחסים.
הידיעה שבצד השני ממתין גבר מתוסכל שמצב ל"חזרה לשגרה" מוסיפה ללחצים והחששות ומעצימה את הרצון להימנע.
הרבה לפני שתחזרו לתרגל מגע גופני חשוב שתבינו שאצל נשים תשוקה מינית, רצון באינטימיות וקירבה גופנית מתחילים הרבה קודם מחוץ לחדר המיטות. כשתקשיבו לה, כשתתאזרו בסבלנות עד שהיא תרגיש מוכנה, כשתעזרו לה להרגיש יפה ונחשקת (ולא רק כשאתם עכשיו רוצים להיכנס איתה למיטה).
תחזרו אחרי האישה שלכם, תעשו דברים בבית בלי שהיא תצטרך לבקש מכם – זה שיקוי מעורר של ממש!
החזרה לקיום יחסים מלאים צריכה להיות הדרגתית ומלאה בסבלנות.
חשוב יותר לשים את הדגש מסביב, בתשוקה, באינטימיות, בליטופים ומגע שאינו מיני
ואינו מיועד להוביל למגע מיני תחילה.
כשתקפידו על אלו ועל העדינות הנדרשת תוכלו הרבה יותר בקלות לחזור לפעילות מלאה וליהנות יחד.